מסוק קרב דו-מושבי, שנועד ללחימה ביום ובלילה, בעיקר נגד מטרות קרקעיות כמו טנקים וסוללות נ"מ.
תרומתו העיקרית של המסוק היתה בלחימה היום-יומית בלבנון ובביצוע גיחות מבצעיות, שהבולטות שבהן
היו כנגד יעדי החיזבאללה בביירות.
המסוק בחיל האוויר:
בשנת 1983 ביקשה חברת "יוז", יצרנית האפאצ'י, לבחון את המסוק, שהיה עדיין בשלבי פיתוח, "על רטוב".
החברה פנתה לחיל-האוויר הישראלי, והציעה לשלוח את המסוק לארץ. חיל-האוויר נענה לבקשה, וב-9 ביוני
הגיע המסוק ארצה, ונשלח לטייסת מסוקי קוברה. לבחינת המסוק החדש, לצד הטייסים האמריקאים, נבחרו
שלושה טייסים ישראלים - טייס ממרכז ניסויי הטיסה של חיל-האוויר, מפקד טייסת הקוברות, וכן טייס נוסף
מהטייסת. במהלך הביקור, שנמשך כחודש, צברו הטייסים הישראלים כ-50 שעות טיסה.
נערכו מבחני הערכה טכניים ומבצעיים, ולצידם ניסויי ירי, שגולת-הכותרת שלהם היתה שיגור טיל הלפייר חי.
במהלך הניסויים הושם דגש רב על השימוש בערכת ראיית הלילה של המסוק, הפליר. הצוות בדק אם ניתן להטיס
את המסוק בלילה, במערכות שלא היו מוכרות בארץ עד אז.
בתום סדרת הניסויים, המליצו טייסי הניסוי הישראליים לרכוש את המסוק. משלחת ישראלית הגיעה לבסיס
חיל-האוויר האמריקאי בנובמבר 1988 בפורט-ראקר, אלבמה, לבחינה נוספת של מסוק האפאצ'י. מטרת הביקור
היתה לקבל התרשמות יסודית יותר מהמסוק, ולאשר שהביצועים שעליהם דיווח היצרן תואמים את הביצועים בפועל.
"בארה"ב התברר לנו, שכל מה שידענו על המסוק קודם לנסיעה, היה נכון", אומר אל"מ (מיל') הראל, שעמד
בראש המשלחת. "המסקנה הסופית שלנו היתה, שהמסוק עונה על הצורך המבצעי של חיל-האוויר, ורכישתו תהווה
פריצת-תחום ביכולת התקיפה ובמשימות שיתוף הפעולה. עבורנו, האפאצ'י היה כל מה שחלמת עליו, ולא העזת לבקש". חודשיים אחר-כך, בינואר 9891, הגישה המשלחת דו"ח מפורט למפקד חיל-האוויר, שבסיכומו מאשרים
חברי המשלחת, כי המסוק מתאים לחיל-האוויר. ב-17 בינואר 1990 יצא צוות הקליטה של מסוק האפאצ'י
לבסיס חיל-האוויר האמריקני בפורט-ראקר, לצורך הסבה לאפאצ'י והבאת המסוקים ארצה.
את הצוות הוביל אל"מ משה (אז סא"ל),
מפקד טייסת קוברות, שנבחר להיות מפקדה הראשון של טייסת האפאצ'י הראשונה.
במקביל, נחתמה עיסקה לרכש של 18 מסוקים מדגם A, טילי הלפייר, וחבילת אחזקה.
דגמים:
דגם A:
המריא לראשונה בספטמבר 1975, ונחשב כמסוק מתקדם מאוד לתקופתו. המסוק נחשב כחסין מפני
כדורי מקלע בקוטר 12.7 מ"מ, ורוב מערכותיו מסוגלות לעמוד גם בפני פגיעה של פגזי 23 מ"מ.
כדי להפוך אותו למסוק-הקרב הראשון בהסטוריה, בעל כושר מלא בלילה ובתנאי ראות קשים, צוייד
האפאצ'י במערכת ראיית-לילה מתקדמת. ה-AH-64A - ציונו של הדגם בצבא היבשה האמריקני - מצוייד
בצמד מנועי T700-GE-701 מתוצרת "ג'נרל אלקטריק". כל אחד מהם מספק 1,723 כ"ס. צמד
המנועים החזקים מעניק לאפאצ'י כושר תמרון ונשיאת מטען חסרי תחרות. עד כה יוצרו 925
מסוקים מדגם זה, רובם עבור צבא ארה"ב. ב-17 בינואר 1991 ירה המסוק את יריית הפתיחה
במלחמת המפרץ במהלך תקיפת תחנות מכ"ם עיראקיות.
במהלכה גם השמיד מאות טנקים עיראקיים.
דגם D
הדגם המשופר של האפאצ'י, המכונה "לונגבאו", המריא 1-ב באפריל 1992. מערכת הלונגבאו, מתוצרת
"לוקהיד-מרטין", מורכבת ממכ"ם גל-מילימטרי, המותקן מעל לרוטור הראשי, ומטילי הלפייר מונחי
מכ"ם. המערכת מאריכה את טווח טילי ה'הלפייר', ומשפרת את דיוק הפגיעה שלהם. טילי ההלפייר
מונחי מכ"ם הם טילי "שגר ושכח", ואינם זקוקים להנחייה מהמסוק המשגר לאחר שנורו.
שיפורים אחרים בדגם D: תא טייס, ובו צגי מחשב, המחליפים את השעונים, ומנועים חזקים יותר מסוג
T700-GE-701C בעלי הספק של 1,857 כ"ס.
פיתוח המסוק:
חברת "יוז" פיתחה את האפאצ'י בראשית שנות ה-70 על סמך לקחי מלחמת וייטנאם. מסוק התקיפה המתקדם
נועד לבלום את כוחות השריון הגדולים של ברית ורשה, אם אלה יפלשו למערב גרמניה כחלק ממלחמת
עולם שלישית. למסוק יש כושר לחימה לילי גבוה ביותר וכושר הישרדות, אשר בא לידי ביטוי ביכולת טיסה
גם לאחר פגיעה על-ידי מספר גדול של פגזים. למסוק שני מנועים חדשניים, המעניקים לו כושר תמרון
מעולה. המנועים החזקים מקנים למסוק כושר נשיאת חימוש מרשים ומהירות גבוהה של יותר מ-360 קמ"ש.
בנוסף, מאפשרים המנועים למסוק לטפס לגובה רב במהירות - גם תוך טיסה לאחור. למסוק מספר מערכות, הנותנות לו כושר לחימה גבוה בלילה. מערכת PNVS לראיית-לילה מעניקה לטייס את
יכולת הראייה גם בתנאי חושך מוחלט. זאת, באמצעות קליטת החום הנפלט מעצמים שונים והצגתם
על מסך הווידאו שבתא-הטייס ובעינית בקסדת-הטייס. בנוסף, מותקנת במסוק גם מערכת
אופטית TADS לאיכון וציון ע"י לייזר, המנחה את טילי ה'הלפייר' ליעדם.
חימושו העיקרי של מסוק האפאצ'י הוא טיל הלפייר, המשמש לתקיפת מטרות שיריון ומיבנים. הטיל
מתאפיין ביכולת דיוק גבוהה גם לאחר ששוגר מטווח רב. המסוק מצוייד בעד 16 טילים, או בארבע
כוורות של רקטות. חימוש המסוק כולל גם תותח חד-קני M230 בקוטר 30 מ"מ עם 1,200 פגזים.
בנוסף יכול המסוק לשאת מיכלי דלק נתיקים - להארכת טווח הטיסה והשהות בשטח.
תעודת זהות:
| סוג: |
מסוק קרב דו-מושבי |
| ארץ מוצא: |
ארה"ב |
| מימדים: |
+ אורך - 17.75 מטר + גובה - 5.11 מטר + קוטר רוטור ראשי - 14.63 מטר + קוטר רוטור זנב - 2.79 מטר |
| ביצועים: |
+ מהירות מירבית - 365 קמ"ש + סיג רום - 6.4 ק"מ + טווח טיסה מירבי - 689 ק"מ |
| משקל: |
+ ריק - 4,881 ק"ג + טעון - 9,525 ק"ג |
| מנוע: |
+ שניים, "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי
הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד |
| חימוש: |
+ תותח חד-קני 30 מ"מ M230 בעל 1,200 פגזים + עד 16 טילי אוויר-קרקע הלפייר + ארבע כוורות רקטות לא מונחות ומיכלי דלק נתיקים |